

שי, אני כבר יומיים מנסה למצוא את המילים כדי להיפרד ממך, אבל זו לא באמת פרידה, אולי פיזית כבר לא ניפגש אבל את לתמיד תשארי לי בלב ובזיכרונות.
מה לא עברנו ביחד,התחלנו את הקשר המדהים שלנו כשישבנו על אבנים מול הגנים ופשוט התחלנו לדבר שעות בצורה הכי טבעית בעולם ומאותה שנייה הפכת לחברה הכי טובה שלי..את כל השנים הכי יפות העברנו ביחד,תמיד אחת לצד השנייה בכל משבר, שמחה, גדילה, שברון לב והצלחה. מהקורס מדצ״ים היינו בלתי נפרדות שאפילו התגייסנו ביחד, כמה צחקנו שכבר נחנקנו אחת מהשנייה והיקום פשוט לא נותן לנו להיפרד..את היית ולעד תשארי קרן אור ענקית בחיים שלי, עשית כל כך הרבה למעני, הכלת, חיבקת,הצחקת ואפילו התעצבנת וצעקת כשהיה צריך..בשנים האחרונות התרחקנו, כל אחת הלכה לכיוון אחר אבל תמיד הסתכלתי מהצד בגאווה על האישה המטורפת שהפכת להיות. לא מזמן נפגשנו שוב, השלמנו פערים,זה הרגיש כאילו המשכנו בדיוק מאיפה שעצרנו בכזו טבעיות ואהבה אינסופית. פגשתי את ניר, סיפרת לי כמה את מאוהבת ואיך את במקום הכי טוב של החיים שלך ואני כל כך שמחתי בשבילך! הלכת מוקדם מידי, הייתי נותנת הכל כדי לראות אותך ממשיכה לגדול ולהתפתח,אני אוהבת אותך אהבת נפש, לתמיד 🩷
נוי גבר